סקירה בנושא:

 מעמד המקצוע ניתוח התנהגות בישראל

נכון להיום, מרץ 2018, ניתוח התנהגות עדיין אינו מהווה מקצוע מוכר בישראל ולא קיימים כללים אחידים המגדירים את העיסוק במקצוע או העוסקים בו, זאת בשונה ממקצועות טיפוליים אחרים כגון רפואה, פסיכולוגיה, ריפוי בעיסוק, קלינאיות תקשורת  ועוד, אשר מחייבים קבלת הסמכה ורישיון בנוסף לסיום לימודי המקצוע.

בו בזמן, בארץ פועלות כיום מספר תכניות הכשרה לניתוח התנהגות המתקיימות במוסדות להשכלה גבוהה בישראל ומוכרות על ידי ארגון ההסמכה הבינלאומי לניתוח התנהגות (BACB) ומאות מנתחי התנהגות בוגרי תכניות ההכשרה עוסקים במקצוע הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי.

מדוע חשובה הכרה במקצוע כחלק ממקצועות הבריאות?

בשנים האחרונות מתרחש בארה"ב ובמדינות נוספות תהליך של הסדרת המקצוע ניתוח התנהגות באמצעות החקיקה והרישוי: נחקקים חוקים המסדירים את עבודתם של מנתחי ההתנהגות ומוודאים את כשירותם המקצועית. חוקים ותקנות ממשלתיות המסדירות שירותי ניתוח התנהגות באמצעות ביטוחי בריאות פרטיים וציבוריים עברו בחקיקה כמעט בכל המדינות בארה"ב וקנדה, ובסיס לרישוי בניתוח התנהגות עבר במספר רב של מדינות באירופה.  

להבדיל מהמתרחש בארה"ב, המצב בארץ כיום הוא שניתוח התנהגות אינו מוכר ע"י הממסד כפרופסיה טיפולית עצמאית ונבדלת.

אי ההכרה של מדינת ישראל במקצוע ניתוח התנהגות יוצר מציאות מורכבת, הן עבור קהל הלקוחות והן בעבור אנשי המקצוע העוסקים בתחום: שירותי ניתוח התנהגות בישראל נעדרים פיקוח ובקרה, ובמיוחד בתחום שירותי ניתוח התנהגות הניתנים לילדים המאובחנים בספקטרום האוטיסטי, אשר המהווים חלק משמעותי מהאוכלוסייה המסתייעת בשירותי ניתוח התנהגות בארץ.

נוסף על כך, מאחר ומקצוע ניתוח התנהגות אינו מוסדר, אין באפשרות ציבור הלקוחות והמטופלים לקבל השתתפות כספית של קופות החולים וחברות הביטוח בעלויות הטיפול הניתן על ידי מנתחי התנהגות. כפועל יוצא מכך, תקציבים ממשלתיים בישראל מועברים למגוון רחב של מקצועות חינוכיים/טיפוליים אחרים, אך בעבור הטיפול החשוב/ניתוח התנהגות – כמעט ולא מועבר תקציב, דבר הגורם פגיעה ממשית לילדים הזקוקים לכך. אם לחדד, למעט אותם מקרים בהם שירותי ניתוח התנהגות ניתנים במסגרת טיפולית של המדינה, המדינה אינה מסייעת במימון טיפול חיוני זה. הדבר יוצר נטל כלכלי כבד מאד על משפחות רבות אשר נעזרות במנתחי התנהגות באופן שוטף ולאורך שנים.

לסיכום, הכרה בניתוח התנהגות כמקצוע תחייב שמירה על סטנדרטים מקצועיים גבוהים ואחידים בישראל ותבטיח מנגנון מסודר להגנה על הלקוחות. בנוסף, ההכרה במקצוע  תסייע ללקוחות המקבלים שירותי ניתוח התנהגות לקבל על כך החזרים כספיים בדומה למקצועות פרא –רפואיים אחרים ותסייע מאד למשפחות המשלמות סכומים גבוהים מאד בעבור טיפולים שונים.

מהו חוק מקצועות הבריאות?

חוק מקצועות הבריאות בישראל הנו החוק המסדיר את העיסוק במקצועות הבריאות, שנחקק בכנסת ה-17 בנוגע למקצועות: ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, טיפול בהפרעות בתקשורת, תזונה ודיאטנות, קרימינולוגיה קלינית, פודיאטריה, פודיאטריה ניתוחית וכירופרקטיקה (חלק מהמקצועות נוספו לחוק בשלב מאוחר, דבר המלמד כי ניתן יהיה להוסיף בעתיד מקצועות נוספים דוגמת ניתוח התנהגות).   
החוק בא להבטיח את הסטנדרטים המקצועיים של העוסקים במקצועות הללו ולהגן על בריאות הציבור מפני אנשים העוסקים במקצוע ואינם בעלי ההשכלה וההכשרה המתאימים לכך. כפועל יוצא, החוק מגדיר מי רשאי לעסוק במקצוע, קובע את התנאים לקבלת תעודה מקצועית המאושרת ע"י משרד הבריאות ומציין מהן ההתאמות למקצועות אשר הוסדרו בחוק אך אינם נלמדים לתואר אקדמי במוסדות מוכרים להשכלה גבוהה בישראל. 

חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, 2008

מה תאפשר לנו ההכרה במקצוע ניתוח התנהגות בישראל? 

הכרה במקצוע ניתוח התנהגות בישראל על ידי משרד הבריאות תאפשר לקהל הלקוחות שלנו וודאות רבה יותר באשר לאיכות הטיפול הניתן על ידי איש המקצוע אותו הם מעסיקים, בקרה על טיב ואיכות השירותים הניתנים להם ובנוסף, יוכלו לקבל החזר כספי בגין הטיפולים ע"י קופות החולים וחברות הביטוח, בדומה למקצועות פרא רפואיים אחרים. בנוסף, הכרה במקצוע תאפשר גם למשרד החינוך להעסיק מנתחי התנהגות במסגרות חינוכיות בישראל דרך סל הבריאות ולא באמצעות חיפוש פתרונות אחרים כפי שקורה כיום.

הכרה במקצוע ניתוח התנהגות תאפשר למנתחי ההתנהגות בישראל לזכות במעמד של בעל מקצוע מוכר ותוביל להסדרה והתאמה של תנאי העיסוק במקצוע לתרבות הישראלית, תוך שמירה על סטנדרטיים מקצועיים בינלאומיים. יתר על כן, ההסדרה תאפשר למדינת ישראל להעביר תקציבים גדולים יותר לטיפולי ניתוח התנהגות, ומטבע הדברים תוביל לפריחת התחום בארץ ותמנף את המקצוע בישראל כפי שמתרחש גם במדינות אחרות, החל מפרסום התחום ועליה בביקוש לשירותי ניתוח התנהגות וכלה בהתפתחות מקצועית של הענף, כגון מומחיות לפי תת- תחומים וכן הלאה.

מהו התהליך בדרך להכרה במקצוע?

על מנת להגיע להכרה במקצוע טיפולי בישראל יש צורך בחקיקה או בתיקון תקנות.

חקיקה: בסופו של יום אנו מעוניינים כי הסדרת מקצוע ניתוח התנהגות בישראל תהיה בחוק והשאיפה הנה שניתוח התנהגות יהיה אחד ממקצועות הבריאות, כך שיחולו עליו כל התנאים והכללים הרלוונטיים לכל מקצוע בריאות אחר. לצורך כך נדרש לבצע תיקון חקיקה. חוק הנו, כידוע, הנורמה המשפטית המחייבת ביותר. הפרה של חוק מקימה לכל אזרח זכות לתבוע את זכויותיו בבית המשפט. בנוסף, הסדרת מקצוע בחוק מעגנת את מעמדו של בעל המקצוע כמומחה לתחום הרלוונטי, ומרחיבה את אפשרות המדינה להיעזר בשירותיו. לכן, ישנה חשיבות שהסדרת המקצוע תבוצע בסופו של יום בחוק..

תקנות: תקנות נועדו לקבוע את הדרך בה מוציאים משרדי הממשלה מהכוח אל הפועל את ההוראות הכלליות אשר קבועות בחוק. התקנות הנן מפורטות יותר, וברזולוציה גבוהה יותר בכל הנוגע לאופן בו מיושמות הוראות החוק. התקנות אינן יכולות לחרוג מההוראות הקבועות בחוק ואינן יכולות לסטות מלשונו. עם זאת, מובן כי הדרך בה מפורש החוק באמצעות התקנות משליכה על אופן יישום החוק.

ניתן לבחון לדוגמא את תהליך ההכרה במקצועות פרא רפואיים נוספים בישראל:  

בתחילת שנת 2004 הוגשה עתירה משותפת של מקצועות הפיזיותרפיה, קלינאי תקשורת ומרפאות בעיסוק כנגד משרד הבריאות, על כך שאינו מקדם חקיקת חוק למקצועות הבריאות. בג"ץ דחה את העתירה בטענה כי  משרד הבריאות זכאי להחליט תחת איזה חוק להכניס את מקצועות הבריאות, אך הבהיר כי עליו לקדם חקיקה בנושא. במרץ 2005 החלו להתקיים דיונים משותפים של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא הסדרת חוק מקצועות הבריאות.

בדצמבר 2005 משרד הבריאות הוציא הוראת מנכ"ל בנושא מקצועות הבריאות והנחה את המוסדות הנמצאים תחת פיקוחו לעשות שימוש בקריטריונים המוכרים למורשים לעסוק במקצועות הטיפול השונים.  

ביולי 2008 עברה הצעת החוק המסדירה את המקצועות הפרא רפואיים (הוגשה ע"י חברי הכנסת אריה אלדד, אחמד טיבי וחיים אמסלם).

יחד עם זאת, מקצועות טיפוליים נוספים מעבר לקלינאי תקשורת, פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק ניסו לאורך השנים להגיע למעמד של מקצוע מוכר ולהיכלל בחוק מקצועות הבריאות אולם ללא הצלחה. כך לדוגמא במקרה של המגשרים ויועצות הנקה.

להבהיר נקודה חשובה: בישראל כיום, רישוי לעיסוק במקצוע פרא-רפואי במסגרת חוק הבריאות ניתן רק למקצועות הנלמדים לתואר ראשון או שני במוסדות להשכלה גבוהה. היכולת של משרד הבריאות לחרוג ולאפשר הסדרה של מקצוע ניתוח התנהגות (שאינו נלמד עדיין לתואר ראשון או שני בישראל) מתאפשרת אך ורק על ידי שני תנאים בסיסיים:  

1.  העובדה שתכניות ההכשרה למנתחי התנהגות בארץ פועלות במסגרת המוסדות המוכרים להשכלה גבוהה.
2.  העובדה שתכניות ההכשרה למנתחי התנהגות בישראל פועלות בהתאמה לדרישות BACB – Behavior Analyst Certification Board, הגוף המאשר ומפקח על תכניות הכשרה למנתחי התנהגות ברחבי העולם.  , הוקם בשנת 2000 והסדיר את המקצוע בארה"ב על ידי קביעת סטנדרטים, קוד אתי, ומבחני הסמכה בנושא.

החל מ-1/2/18 הארגון העולמי ABAI – Association for Behavior Analysis International ממשיך במתן הכרה (אקרדיטציה) לתכניות לימוד בתחום ניתוח התנהגות.  

מהו חוזר מנהל רפואה?

חוזר מנהל רפואה  הינו הנחיה מחייבת מתווה את המדיניות של משרד הבריאות בסוגיות שונות ומסדירה התנהלות תקינה בהתאם למפורט בה. הליך התקנת חוק ותקנות הנו תהליך ארוך ולעתים נדרשת תקופה ממושכת החל מהמועד בו מוגשת הצעת החוק ועד לאישור בכנסת. לכן, ניתן להסדיר עניינים מסוימים גם בחוזרי מנכ"ל, וישנם נושאים אשר מטבעם מתאימים יותר להסדרה בחוזר מנכ"ל מאשר חוק או תקנות. אמנם, התוקף החוקי של הסדרה באמצעות חוזר מנכ"ל הנו גמיש יותר, אך גם חוזר מנכ"ל מהווה נורמה משפטית מחייבת ויכול לשמש כפתרון ביניים ומענה להסדרה עד לפרסום החוק עצמו.

ניתוח התנהגות וחוזר מנהל רפואה

בהינתן, כאמור, שתהליך החקיקה והתקנת תקנות בתחום מקצועות הבריאות הנו ארוך ומורכב,  ניתן לפעול במקביל להסדרה של עיסוק במקצוע ניתוח התנהגות באמצעות הסדרה בחוזר מנכ"ל/חוזר מנהל רפואה על ידי משרד הבריאות.

 ואכן, בשל הצורך  העולה מן השטח לגבי המקצוע מתגייס משרד הבריאות לקידום תהליך ההכרה במקצוע.

על מנת להסדיר את מקצוע ניתוח התנהגות בחוזר מנהל רפואה יש כמובן צורך בכתיבת מסמך המפרט את התנאים והדרישות לעיסוק במקצוע וההכשרה, כגון: תנאי הקבלה ללימודי ניתוח התנהגות, היקף ותכון הלימודים, התנסות מעשית, מבחן רישוי, שימור הסמכה ועוד.

באיזה שלב בתהליך אנו נמצאים כעת ומה עדיין לפנינו?

נכון להיום, מעמד המקצוע ניתוח התנהגות בישראל נמצא בתהליכי הסדרה מול משרד הבריאות. ישנה הכרה בנחיצות שירותי ניתוח התנהגות בישראל וקיים שיתוף פעולה מלא של משרד הבריאות בתהליך.

טיוטת חוזר מנהל רפואה להסדרת העיסוק במקצוע ניתוח התנהגות בישראל נכתבה ע"י משרד הבריאות  ביחד עם ראשי העמותות לניתוח התנהגות בישראל (מנת"ה והיל"ה)

ואנו נמצאים כעת בשלב של התאמות ותוספות לחוזר.

להערכתנו, ישנו רצון ממשי של משרד הבריאות לפרסם בזמן הקרוב מאד חוזר מנהל אשר יסדיר את המקצוע ניתוח התנהגות בישראל. מבלי לוותר על הכללת מקצוע ניתוח התנהגות בחוק הבריאות, אנו תומכים מאד בהסדרה מידית של הנושא בחוזר המנכ"ל. הדבר יהווה קפיצת מדרגה משמעותית ביותר וישנה את תמונת המצב כיום מן הקצה אל הקצה בכל הנוגע למעמדו של מקצוע ניתוח התנהגות בישראל.

מה עדיין לפנינו בטווח הקרוב?

לשם גיבוש הנוסח הסופי של חוזר מנהל רפואה לעיסוק במקצוע ניתוח התנהגות בישראל יש צורך להגיע להסכמות על עיקרי הטיוטה, ביחד עם נציגי משרד הבריאות ונציגי מנת"ה והיל"ה.

לאחר שייקבע הנוסח הסופי של חוזר מנהל רפואה לעיסוק במקצוע ניתוח התנהגות בישראל הוא יופץ ע"י משרד הבריאות ומקצוע ניתוח התנהגות בישראל יקבל הכרה.

ומה הלאה בטווח הרחוק?

המשך פעילות לקידום הכרה חוקית וקבועה של מקצוע ניתוח התנהגות כחלק מחוק מקצועות הבריאות בישראל ועבודה משותפת עם נציגי משרד הבריאות ליישום בשטח.