17.3.18
לכבוד: פרופ' תום גומפל
שלום רב,
אף כי לא הייתי מכותב למכתבך מה-16.3.18 לכל ראשי תכניות ההסמכה ונציגי הארגונים, הוא הגיע לידי ומצאתי לנכון להעיר את הערותיי ולהלן תגובתי:
ראשית, צר לי שנבצר ממני להגיע לפגישה שאורגנה ע"י עמותת היל"ה ב-15.3.18, בשל התחייבויות קודמות ומשום שהמועד נקבע פרק זמן קצר טרם הפגישה וגם לא תואם עמי. עם זאת, אני שמח שהפגישה התקיימה ולפי מה ששמעתי לקחו בה חלק אנשים רבים העוסקים בניתוח התנהגות ואשר המקצוע ועתידו יקר לליבם, וכמובן נציגי מנת"ה אשר הגיעו לפגישה.
קצת היסטוריה: כידוע לך, אני עומד בראש ארגון מנת"ה, אשר מכנס בתוכו מנתחי התנהגות מוסמכים אשר בתום לימודיהם החליטו מרצונם לבדוק את כשירותם המקצועית ולגשת למבחן ההסמכה של ה-BACB– הגוף העצמאי היחידי בעולם, אשר הסטנדרטיים שלו בתחום ההכשרה, קביעת תכניות הלימודים, ההתנסות המעשית ומבחן ההסמכה (Certification), מהווים כיום בסיס לרישיון ו/או קבלה לעבודה בארגונים רבים המבקשים להעסיק מנתחי התנהגות בעולם כולו.
מיום הקמתו, טען ארגון מנת"ה מעל כל במה כי מנתחי התנהגות הנותנים שירות חשוב לאוכלוסיות נזקקות חייבים להיות בעלי הסמכת ה-BACB כגושפנקא עיקרית המאשרת כי אותו מנתח התנהגות אמנם מחזיק במיומנויות והיכולות הנדרשות בכדי לעסוק במקצוע. מעולם לא הסתרנו עמדה זו, ואף ביטאנו אותה בקול מאז ומתמיד. מיום היווסדו, מנת"ה פעל במרץ במטרה להוביל להכרה במקצוע ניתוח התנהגות בישראל ולהסדירו בחוק מקצועות הבריאות, על בסיס מבחן ה-BACB, המבטיח שמירה על סטנדרטים ראויים שנקבעו ע"י אנשי המקצוע המובילים בעולם בשדה המחקרי והיישומי. יתרה מכך, מנת"ה השכיל ופרסם באמצעי המדיה השונים כל מהלך והתקדמות בנושא זה, לרבות הפגישה בהשתתפות ראשי היל"ה ומנת"ה (פגישה של רצון טוב בניסיון להגיע להבנה והסכמה) שהתקיימה טרם הפגישה ב- 15.3.18 , אליה התייחסת במכתבך ואף הזמינה את הקהל הרחב, מתוך הארגון ומחוצה לו, להעלות את שאלותיו או ספקותיו בנוגע לתהליך המתהווה.
ככל הנראה, במקביל למסע להכרה והסדרה של מנת"ה ואולי באופן טבעי כאשר מדובר במקצוע שאינו מוכר עדין על ידי גורמים ממשלתיים, יוזמה דומה נעשתה גם על ידי עמותת היל"ה, המאגדת אף היא קבוצה של אנשים העוסקים בניתוח התנהגות המבקשים הכרה במקצוע והסדרה חוקית שלו.
לאחרונה, משרד הבריאות גילה כי קיימים שני גופים שטוענים לאותה המטרה, זימן את שניהם יחד וביקש את סיועם לקביעת הקריטריונים להכשרת מנתחי התנהגות והסדרת המקצוע בחוק. חשוב לציין כי משרד הבריאות רואה כיום (לעומת העבר) את הנחיצות שבהסדרה של המקצוע באמצעות חקיקה, אולם טרם תהליך זה יתממש, המשרד מעוניין (בעידודו של השר ליצמן) להסדיר כעת, באמצעות חוזר מנכ"ל, את העיסוק במקצוע על מנת לשמור על סטנדרטיים טיפוליים ומקצועיים ברמה גבוהה, כמקובל במקצעות בריאות אחרים. התוצאה של המגעים מול משרד הבריאות, שחלקם התקיימו יחד, וחלקם ככל הנראה (ובאופן טבעי), לחוד, הינה טיוטת חוזר מינהל הרפואה עליה הוא ביקש משוב משני הארגונים איתם היה במגע.
טיוטה זו, הרחוקה משלמות עוררה באופן טבעי תחושת חרדה, מובנת ולגיטימית, של מנתחי ההתנהגות שאינם מוסמכים וחוששים למקומם ואולי אף לפרנסתם כתוצאה בלעדית מהעובדה שמשרד הבריאות קבע בטיוטת חוזר זה כי מבחן ההסמכה של ה-BACB ישמש כקריטריון לעיסוק מורשה במקצוע בעבור הסטודנטים מסיימי תכניות ההכשרה לניתוח התנהגות בעתיד. חרדה זו היא שהולידה את המפגש בפתח תקווה ולעליה ברמת התגובות ברשת, ולדלת זו נכנסתם אתה ועוד מספר "יושבי גדר" שעד עתה קולם לא נשמע ופועלם בנדון לא נראה בשטח.
ברצוני לציין שלאחר ניקוי "רעשי הרקע", ההבדל הכמעט יחיד בין שני הארגונים (מנת"ה והיל"ה) נוגע לקריטריון מבחן ה-BACB בעבור מסיימי תכניות ההכשרה בעתיד. עמדתם של משרד הבריאות (לפחות כעת) ושל ארגון מנת"ה הינה כי יש לקבוע כעת כקריטריון זמני עמידה במבחן ה-BACB, המוגש בעברית (ושבע שפות נוספות), עד אשר יוקם "בורד" ישראלי על כל המשתמע מכך, מבלי להנמיך את הסטנדרטים המקובלים ע"י הקהילה המדעית והמקצועית אותה אנחנו מכירים היטב (וחלק מאתנו גם מוקירים). למען הסר ספק, ארגון מנת"ה אינו מוכן להתפשר על הסטנדרטים המקצועיים של תחום ניתוח ההתנהגות בארץ. לעומת זאת, עמדתו של ארגון היל"ה הינה שאין להסתמך על מבחן ה-BACB כתנאי לסיום לימודי הכשרה בניתוח התנהגות, גם לא באופן זמני, אלא להכין ולתת מבחן תוצרת ישראל או לחילופין לא לקבוע כלל מבחן כקריטריון לעיסוק מורשה בניתוח התנהגות. כאמור, לכך מנת"ה לא יכולה להסכים ותמשיך להגן על עמדתה מאחר וכידוע אין ברשותנו כעת מבחן ישראלי ומשרד הבריאות ממתין לתגובתנו לצורך קידום חוזר מנהל רפואה והסדרת המקצוע בישראל.
לגבי שאר הסוגיות כגון: היעדר הפרדה בקבלה לבוגרי תואר ראשון ותואר שני, קיום תכנית לימודים זהה לכולם ובסטנדרטים של תכניות ה-BACB, יצירת מנגנון שיאפשר לכל מנתחי התנהגות העוסקים בתחום שנים רבות ואינם מוסמכי ה-BACB לעסוק באופן מורשה, התחשבות בציבור החרדי, ואף התנתקות מה-BACB לאחר מעבר מבחן ההסמכה- לדעתי, אין חילוקי דעות על סוגיות אלה, כמו גם על הצורך לבחון נושאים נוספים מותאמים לישראל אותם יש ללמד במסגרת תכניות הלימודים.
אני שמח שאתה בוחר להשתתף ולסייע בפועלנו בדרך להסדרת המקצוע בחוק. כולנו משוועים לאנשים טובים שיסייעו בקידום המקצוע. יחד עם זאת, חשוב לי לציין כי "הארגונים" אינם זקוקים למישהו או לשטח " ניטרלי" – כולנו שואפים לאותה מטרה, גם אם איננו מסכימים. אני וחברי במנת"ה מברכים על כך שנפתח פתח לעבודה משותפת! עלינו לעבוד בחריצות ביחד עם ראשי התכניות ונציגי הארגונים על מנת להגיע להסכמה מרבית.
בנוגע להצעתך, אנחנו במנת"ה מברכים על כך שראשי תכניות ונציגים משני הארגונים (מנת"ה והיל"ה) יתכנסו ויעבדו על נוסח מלא ושלם יותר של חוזר מנהל הבריאות ועל כל נושא אחר שיקדם את המקצוע שלנו. אני שותף לדעתה של ד"ר הירשמן שיש להזמין אנשים נוספים בעלי רקורד מחקרי ויישומי שיכולים לתרום לתהליך . יחד עם זאת, אדגיש כי מנת"ה תמשיך לדבוק בעמדתה כי הבסיס למתן היתר לעיסוק מורשה בניתוח התנהגות הוא מעבר מבחן של הBACB- בעבור הסטודנטים מסיימי תכניות ההכשרה בעתיד .
במכתבך, התייחסת לפניה מוקדמת מדי אל משרד הבריאות ואף ציינת כי אינך רואה סיבה כלשהי להזדרז. אתה טועה, ההזדמנות העומדת לפתחנו כעת, אשר הינה תוצר של עבודה מרובה של אנשים רבים וטובים לאורך שנים, ואשר הושגה במאמץ רב, ייתכן ולא תחזור על עצמה. יש מספיק גורמים מחוץ למשפחה שלנו שאינם מעוניינים בהסדרת המקצוע.
משרד הבריאות בהחלט מעונין לראות את כולנו פועלים כמשפחה אחת, וכך גם אנחנו, אך אל לנו לתת לחילוקי דעות לעכב ולהחמיץ את חלון ההזדמנויות שנפתח לנו כעת. על כולנו מוטלת אחריות כבדה כלפי ילדים ומשפחות אשר ההסדרה בחוק תהפוך את המקצוע לנגיש גם לאלה שידם אינה משגת לשלם עבורו.
נשמח לקדם את העניין יחד עם עמותת היל"ה וראשי התכניות ואנו מקדמים פגישה משותפת. עיר הקודש הינה מקום מצוין לפגישה הראשונה, ומשם יהיה נפלא להתארח גם בסמינר הקיבוצים, בית ברל ואף בצפון- אורנים וכנרת. כך גם נוכל להכיר את הארץ מקרוב וללמוד על העשייה הייחודית בכל תכנית.
בברכה,
פרופ' עמוס רולידר BCBA-D
יו"ר ארגון הישראלי למוסמכים בניתוח התנהגות
