כללי
ניתוח התנהגות יישומי (ABA) הינו מקצוע מבוסס מדע וראיות העוסק בהבנת התנהגות אנושית והשפעת הסביבה על התנהגות זו. לניתוח התנהגות בסיס מחקרי רחב התומך ביעילות הליכים התנהגותיים לקידום מיומנויות בעלות חשיבות חברתית ולהתמודדות עם בעיות התנהגות מאתגרות בקרב אוכלוסיות שונות. ניתוח התנהגות נלמד במסגרת לימודי תעודה מתקדמים (לבעלי תואר ראשון לפחות) באוניברסיטאות ומכללות שונות וכן במסגרת תואר שני. מנתחי התנהגות הינם אנשי מקצוע אשר סיימו הכשרה והתנסות מעשית מקיפה ומפוקחת באחת מתוכניות הלימוד. הם מיישמים הליכי הערכה, פיתוח ויישום של תוכניות התערבות לרווחת הפרט. לאחרונה נשמעים קולות הטוענים כנגד המקצוע ואף קושרים בין טיפולים מבוססי ניתוח התנהגות לבין טראומה. ארגון מנתחי ההתנהגות בישראל רואה חשיבות עליונה בהבהרת המציאות הנוגעת לניתוח ההתנהגות העכשווי, הקווים המנחים לעיסוק במקצוע וחזון הארגון לקידום ניתוח התנהגות מקצועי, אתי, חיובי ומקדם.
רקע
ניתוח התנהגות הינו מקצוע מבוסס-מדע וראיות העוסק בהבנה של התנהגות אנושית וממוקד בשיפור התנהגויות משמעותיות למטופל ולסביבתו. מנתחי התנהגות עושים שימוש בכלים מדעיים ואובייקטיביים לטובת זיהוי משתנים סביבתיים המשפיעים על התנהגויות חברתיות וכן לצרכי פיתוח דרכי התערבות שמטרתן לקדם את התנהגויות המטופלים ולהיטיב עימם.
לניתוח התנהגות בסיס מחקרי רחב התומך ביעילותם של הליכים התנהגותיים לקידום מיומנויות שונות בקרב אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים מגוונים, כגון הפרעות התנהגותיות-רגשיות, לקויות התפתחותיות ואוטיזם. ניתוח התנהגות מוכר באופן נרחב כטיפול מבוסס ראיות עבור אנשים על הרצף האוטיסטי.
סקירות ספרות מדעיות נרחבות ועדכניות Hume et al., 2021; Rodgers et al., 2021; Wong et al., 2015)) מעידות כי התערבויות התנהגותיות הינן המובילות ביעילותן בהגברת התנהגויות ובלימוד מיומנויות חדשות לאנשים על הרצף האוטיסטי. מחקרים מבוקרים רבים מראים את היעילות של התערבות מוקדמת בניתוח התנהגות בשיפור תסמיני אוטיזם ובשימור התנהגויות מסתגלות לאורך זמן (Smith et al., 2021). בסקירה שיטתית (Bishop-Fitzpatrick et al., 2013) ניתוח התנהגות נמצא יעיל מאוד בטיפול במבוגרים עם אוטיזם.
לניתוח התנהגות תרומה משמעותית בעידוד וקידום מיומנויות וכישורים המאפשרים לילדים ומתבגרים להתנהל בצורה מיטבית בסביבה ובהפחתה של התנהגויות מאתגרות, וכן, בסיוע להורים ואנשי חינוך המקבלים הדרכות לקידום התנהגותי-חברתי-תקשורתי של ילדיהם, לשיפור אקלים חינוכי ולהפחתת אלימות ובריונות (Simonsen & Sugai, 2019, Wehby & Lane, 2019). ניתוח התנהגות מוכר כמתודה מבוססת ראיות להתערבויות ותמיכות התנהגותיות חיוביות (PBIS) בבתי ספר (Kittelman et al., 2019). הוא מהווה את הטיפול היחיד אשר מוזכר ונתמך על ידי החוק הפדרלי בארה"ב בהמלצה על PBIS לטיפול באלימות ובריונות בבתי ספר (Simonsen & Sugai, 2019), ולניהול וניווט כיתה (Wehby & Lane, 2019).
יצוין כי עם חקיקת הרפורמה החינוכית בשנת 2018, ניהול כיתה המבוסס על עידוד התנהגויות פרו-חברתיות מהווה את הבסיס המחויב להבטחת הכללתם של תלמידים עם מוגבלויות במערכת החינוך הכללית.
לימודי ניתוח התנהגות בישראל
ניתוח התנהגות נלמד כיום בתוכניות לימודי תעודה המתקיימות באוניברסיטאות ובמכללות וכן במסגרת תואר שני. מרבית תכניות הלימוד בישראל מאושרות ומפוקחות על ידי העמותה הבינלאומית לניתוח התנהגות (ABAI) ועומדות בסטנדרטים בינלאומיים ברמת ההשכלה וההכשרה של מנתחי התנהגות.
חשוב לדעת כי תנאי הסף לכניסה ללימודי ניתוח התנהגות הינם תואר ראשון (לפחות) ממוסד מוכר להשכלה גבוהה עם עדיפות לתואר ראשון באחד מתחומי החינוך או הטיפול. היקף הלימודים עומד על כ- 315 שעות לימוד, היקף שעות התואם דרישות אקדמיות של תוכניות תואר שני רבות. דרישות ההתנסות המעשית עומדות על 500 שעות התנסות מעשית מרוכזת ומפוקחת.
מנתח התנהגות
מנתח התנהגות הינו איש מקצוע אשר סיים את לימודיו באחת התוכניות להכשרת מנתחי התנהגות. מנתחי התנהגות מבצעים הליכי הערכה וניתוח תפקודי ייחודיים (Functional assessments and analyses) המכוונים להבנה של הקשיים ההתנהגותיים כהכנה לקראת גיבוש המלצות טיפוליות. במסגרת הערכות אלה בוחנים מנתחי ההתנהגות את משתני הרקע להופעת ההתנהגות, את מאפייני ההתנהגויות עצמן, ואת התוצאות המתקבלות מצד הסביבה לאותן התנהגויות. לאחר איסוף וניתוח נתונים שיטתי, בונים מנתחי ההתנהגות התערבויות יעילות, אשר מבוססות על ממצאים מחקריים. המטרה המרכזית של ההתערבויות הינה הקנייה של מיומנויות, לימוד כישורים שונים והפחתת קשיי התנהגות.
מנתחי התנהגות פעילים במסגרות מגוונות. (א) במערכת הבריאות ובריאות הנפש (בין השאר במעונות יום שיקומיים ובמחלקות פסיכיאטריות). (ב) בהנחיית תוכניות התערבות פרטיות לילדים ובוגרים על הרצף האוטיסטי, לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ולקויות התפתחותיות שונות, וכן לילדים עם לקויות למידה, קשיי קשב וריכוז או בעיות התנהגות, המתקשים לתפקד במסגרת המשפחתית ו/או החינוכית. (ג) בהדרכת הורים בתוכניות פרטיות והן במסגרות הציבוריות. (ד) במסגרות חינוך מיוחד, ביניהן גני תקשורת, בתי ספר לילדים עם צרכים חינוכיים מיוחדים, כיתות חינוך מיוחד, וכן, במסגרות חינוך כלליות, בעבודה עם ילדים עם הפרעות התנהגות (CD, ODD), הפרעות קשב וריכוז (ADD, ADHD) ועם קשיי התנהגות לא מאובחנים.
הקווים המנחים של ניתוח התנהגות
מנתחי ההתנהגות בישראל עובדים בכפוף לקוד האתי הבינלאומי למנתחי התנהגות והבחירות הקליניות שלהם מתבצעות תמיד תוך התמקדות במתן טיפול יעיל, מזעור הסיכון ואחריות לפעולה לטובת מקבלי השירות ותוך תמיכה בזכויותיהם (סעיפים 2.01, 2.15, 3.01 לקוד האתי). מנתחי התנהגות שומרים על אמות מידה מקצועיות בהתפתחותם המקצועית וכן בדיאלוג בין מקצועי עם אנשי מקצוע ממקצועות משיקים. בנוסף, הם מחויבים ללמידה מתמדת אודות הנעשה בארץ ובעולם במחקר וביישום הקליני של ניתוח התנהגות ולעיסוק בחדשנות מקצועית תוך שמירה על תפיסת עולם יצירתית וגמישות באופן שייתן מענה מדוייק ומותאם לצרכיהם של כל מי שמסתייע בשירותי ניתוח התנהגות.
מטרתם של מנתחי התנהגות היא להקנות מיומנויות שיסייעו למטופלים, לתעדף את הבטיחות שלהם ושל הסביבה ולכבד אותם. הליכי ההתערבות המיושמים על ידי מנתחי התנהגות יעשו ע"י למידה באמצעות הקשבה, העשרת הקשרים טיפוליים, בנייה ושמירה על אמון, הסתמכות על הקשרים מותאמים אישית ומתן דגש על כך שלמידה ותרגול לא יעשו דרך ציות או לחץ רגשי. קבלת ההחלטות להתערבות תעשה על סמך הערכה וביצועים ועל ידי הוראה תוך הנאה (Hanley, 2021).
אנו שומעים את הקולות של המתנגדים לניתוח התנהגות, בין אם מתוך התנסות אישית לא חיובית ובין אם מתוך בלבול או מידע מוטעה ומטעה. אנו ערים לטענות בנוגע לניתוח התנהגות וטראומה וקשובים להן. אנו מודעים לכך שהתחום של ניתוח התנהגות התקשר להליכים אשר אינם מקובלים כיום, בהם נעשה שימוש בעבר בניסיון לסייע לאנשים עם אוטיזם ולאוכלוסיות מוחלשות אחרות.
ככל מקצוע מבוסס מדע לאורך ההיסטוריה ובדומה למקצועות משיקים, ניתוח התנהגות בוחן ללא הרף את ההליכים בהם נעשה שימוש ואת הסטנדרטים המקצועיים, ומעדכן אותם. עדכונים אלו נעשים על בסיס מחקר מתמשך ומעמיק ושיח מקצועי בתוך הדיסציפלינה ומחוצה לה. מנתחי התנהגות פועלים מתוך מחויבות להעניק את הסיוע המיטבי ללקוחותיהם, תוך קשב רב אליהם והגנה בלתי מתפשרת על זכויותיהם.
ניתוח התנהגות הינו מקצוע בהתפתחות מתמדת. אנו מחויבים לדרך של שיפור ודיוק התחום באמצעות מחקר ועבודה קלינית אותנטית ובאמצעות עבודה בצוותים רב מקצועיים, התייעצות והקשבה לקולות אחרים.
ארגון מנתחי ההתנהגות בישראל מהווה את הגוף המקצועי והמוביל עבור כלל מנתחי ההתנהגות בישראל ועבור הסטודנטים לניתוח התנהגות. הארגון חותר למצוינות מקצועית תוך שמירה על אמות מידה אתיות גבוהות. הארגון פועל לשמירה על שיח ודיאלוג עם קהילת מקבלי השירות (מטופלים, צרכני השירות, הורים, אנשי חינוך וטיפול) תוך הקשבה ויצירת חיבורים לצרכים השונים בקהילה. הארגון חרט על דגלו את קידום העיסוק במקצוע תוך שמירה על כבוד המטופל ומחויבות למתן טיפול המותאם לצרכיו ורצונותיו תוך הקשבה, חמלה, הנאה והעצמה באופן משמעותי למטופל. טיפול המייצר עבורו ביטחון ,קשר אישי, שקיפות ואמון.
אנו קוראים לעמיתנו ממקצועות הטיפול המשיקים, לכל מי שמסתייע בשירותי ניתוח התנהגות ולכל מי שמתנגד או מעלה תהיות לגבי ניתוח התנהגות לקיים עמנו שיח פתוח ומכבד.
בברכה,
ד"ר כרמית מטלון BCBA ואורלי רובין BCBA, יו"ריות ארגון מנתחי ההתנהגות בישראל, וחברי הועד המנהל
Behavior Analyst Certification Board. (2020). Ethics code for behavior analysts. Littleton, CO: Author.
Bishop-Fitzpatrick, L., Minshew, N. J., & Eack, S. M. (2014). A systematic review of psychosocial interventions for adults with autism spectrum disorders. Adolescents and adults with autism spectrum disorders, 315-327.
Hanley, G.P. (2021). A perspective on Today’s ABA. Practical Functional Assessment. https://practicalfunctionalassessment.com/2021/09/09/a-perspective-on-todays-aba-by-dr-greg-hanley/
Hume, K., Steinbrenner, J. R., Odom, S. L., Morin, K. L., Nowell, S. W., Tomaszewski, B., … & Savage, M. N. (2021). Evidence-based practices for children, youth, and young adults with autism: Third generation review. Journal of Autism and Developmental Disorders, 51(11), 4013-4032.
Kittelman, A., McIntosh, K., & Hoselton, R. (2019). Adoption of PBIS within school districts. Journal of School Psychology, 76, 159-167.
Reicho, B., Barton, E.E., Boyd, B.A., Hume, K. (2018). Early intensive behavioral intervention (EIBI) for young children with autism spectrum disorders (ASD) (Review). Cochran Databases Systematic Reviews, 9, CD009260.
Rodgers, M., Simmonds, M., Marshall, D., Hodgson, R., Stewart, L. A., Rai, D., … & Couteur, A. L. (2021). Intensive behavioural interventions based on applied behaviour analysis for young children with autism: An international collaborative individual participant data meta-analysis. Autism, 25(4), 1137-1153.
Simonsen, B., & Sugai, G. (2019). School-wide positive behavioral interventions and supports: A systems-level application of behavioral principles. In S. G. Little & A. Akin-Little (Eds.), Behavioral interventions in schools: Evidence-based positive strategies (pp. 35–60). American Psychological Association.
Smith, D. P., Hayward, D. W., Gale, C. M., Eikeseth, S., & Klintwall, L. (2021). Treatment gains from early and intensive behavioral intervention (EIBI) are maintained 10 years later. Behavior modification, 45(4), 581-601.
Wehby, J. H., & Lane, K. L. (2019). Classroom management. In S. G. Little & A. Akin-Little (Eds.), Behavioral interventions in schools: Evidence-based positive strategies (pp. 61–76). American Psychological Association.
Wong, C., Odom, S. L., Hume, K. A., Cox, C. W., Fettig, A., Kurcharczyk, S., et al. (2015). Evidence-based practices for children, youth, and young adults with autism spectrum disorder: A comprehensive review. Journal of Autism and Developmental Disorders. Advance online publication.